מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף, תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן, יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהֹוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב. (טו, ג-ו)

כתב רשב"ם ז"ל, "ה' שמו", נודע ה' משפט עשה (תהלים ט, יז). וכן נראה גם מדברי הראב"ע ז"ל שכתב, "ה' שמו", עתה יודע שמו, כמו הקורא למי הים ה' שמו (עמוס ה, ח), לבדו העושה ככה.

ובאמת שכן נראה מדברי תרגום יונתן בן עוזיאל שתרגם, אמרין בני ישראל, ה' גברא עביד קרבין בכל דר ודר מינדע גבורתיה לעמיה בית ישראל, ה' שמיה, כשמיה כן גבורתיה, יהא שמיה מברך לעלמי עלמין.

והוא הדבר שכתבתי בפסוק הראשון של השירה שהכותרת שלה, היא "סוס ורוכבו רמה בים", כי זה עיקר ותכלית רצון ה', להשפיל גאון זדים ולהענישם כראוי להם, וע"י זה מתקלס כבודו יתברך, ולזה אמר (לעיל יד, יז), ואכבדה בפרעה ובכל חילו, "וסוס ורוכבו" הוא הסמל של הגבורה והמלחמה, ועל זה היתה גאות פרעה, וה' גאה על גאים והשפילם, וזהו סוס ורוכבו רמה בים, ואילו קריעת הים לפני ישראל היא רק אמצעי, כי כניסת ישראל לים לא היה לה שום צורך, אלא כדי שהמצרים יבואו אחריהם בתוך הים, ושם יבואו על עונשם מדה כנגד מדה, ואחר שישראל נכנסו אל הים, עשה להם הי"ת נס וקרע את הים לפניהם, להוציאם לחיים ולשלום, אבל המטרה היתה כאמור, להעניש את מצרים. ותו לא מידי.

וזה מה שממשיך הכתוב ואומר "ה' איש מלחמה ה' שמו", כי ע"י שהי"ת עושה מלחמה ומשלם לאויביו כפעלם, נודע ומתכבד שמו בעולם, כי בעצם תשלום שכר טוב לטובים, ולשלם לרעים כרעתם, בזאת מתגלה כבוד ה', שהוא בקרב הארץ, והוא מנהל עולמו בצדק ובמשפט, ואין לפניו שכחה ולא משוא פנים, ואין מי שיברח מפני ידו הגדולה. ואשר ע"כ סמך לזה, מרכבות פרעה וחילו ירה בים וגו' (שמות טו, ד). שזו המלחמה והגמול שהי"ת שילם למצרים, ונודע ה' משפט עשה. וזה שהמשיך לומר תהומות יכסיומו וגו'. ועוד אמר (שם שם, ו), ימינך ה' נאדרי בכֹח, ימינך ה' תרעץ אויב. כלומר, אימתי מתגלה שימינו של הקב"ה נאדרי בכֹח, בעת שימינו משברת מלתעות רשע, ופורעת פרעות באויביו ובאויבי עמו ישראל.

וכן המשיך הכתוב (שם שם, ז), וברוב גאונך תהרוס קמיך, תשלח חרונך יאכלמו כקש, ובאמת רובה של השירה עומדת על הענין הזה, שהקב"ה גאה על גאים ושיבר את גאונם.

ואפשר עוד לומר שלכך אמר "ה' שמו", שהרי פרעה כפר בהנהגת ה' את עולמנו זה, ואמר מי ה', לא ידעתי את ה' (שמות ה, ב), לזה אמר הכתוב, "ה' איש מלחמה", שעתה שהשיב למצרים כגמולם הרע, אז נודע שמו, ואין פרעה יכול לומר עוד, מי ה' ולא ידעתי את ה'. על כן אמר, "ה' שמו". והמשיך לבאר בפסוקים הבאים, את כל הפרטים, מה שעשה להם, ושבזה גדול ונאדר שמו.