וַיֹּאמֶר משֶׁה כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. (יא, ד)

ופירש"י "כחצות הלילה", כהחלק הלילה וכו', ורבותינו דרשו (ברכות ד, א) כמו בחצות הלילה, ואמרו שאמר משה "כחצות", דמשמע סמוך לו, או לפניו או לאחריו, ולא אמר "בחצות", שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא, אבל הקב"ה יודע עתיו ורגעיו אמר בחצות. עכ"ל.

והראב"ע ז"ל, כתב יש מדקדקים שאמרו "כחצות" שם הפועל, והטעם כאשר יהיה חצי הלילה בשוה, כי רצו לדמותו כמו ויהי בחצי הלילה. וידוע כי אין יכולת בחכם לידע רגע חצי היום, כי אם בטורח גדול בכלים גדולים של נחושת, ואף כי חצי הלילה שהוא יותר קשה. [וידוע שהוא ע"ה חיבר ספר כלי הנחשת, ובו ידע למדוד מרחקי הכוכבים במסילותם, וגם המרחק שבין הארץ לירח ולכל כוכב אחר, ויש מעשה נורא שמלך אחד בחן אותו בזה, והיה משתומם לרוב חכמתו, וראיתי שבספרי מדע האסטרונומיה כתוב, שאפילו בימינו שיש קרני לייזר, ובהם מודדים מרחקים אלו, מ"מ עדיין הם משתמשים בעיקרון שקבע הראב"ע ז"ל במחקריו, ומחקריו מוערכים מאד בספרי המדע ההוא, עד שקראו לעמק הגדול שבירח, בשם "עמק אבן עזרא"].

עו"כ הראב"ע שם, ולפי דעתי אין צריך לכל זה, כי פירוש כחצות הלילה, כאשר יעבור חצי הלילה הראשון, וככה בחצי הלילה הנשאר וכו'. עכ"ל. ועיין באוה"ח הק' בזה.

ויונתן בן עוזיאל תירגם, כדנא אמר ה', ליליא חורן כשעתא דא אנא מתגלי בגו מצראי, והיינו שדיבר בחצות, ואומר בלילה אחר כמו השעה הזאת, וע"כ אמר כחצות, כלומר כהשעה הזאת.