וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלשֶׁת יָמִים, לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם. (י, כב-כג)

ובתרגום יונתן בן עוזיאל, כתב, ולכל בני ישראל הוה נהורא, למקבר רשיעיא די ביניהון דמיתן, וזכאיא למעסק במצותיו במותבניהון. עוד כתב שם, (פסוק כד) ויקרא פרעה אל משה, שהוא אחר השלשה ימים. וכ"כ רש"י ז"ל בשם מדרש רבה, ולמה הביא עליהם חשך, שהיו בישראל באותו הדור רשעים שלא היו רוצים לצאת, ומתו בשלשת ימי אפלה, כדי שלא יראו המצרים במפלתם, ויאמרו גם הם לוקים כמונו. ועוד שחפשו ישראל וראו את כליהם, וכשיצאו והיו שואלים מהם והם אומרים אין בידינו כלום, אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא, עכ"ל.

ונמצינו למדים, דמלבד שממדת ה' לשלם שכר טוב לעושי רצונו, ולהעניש את עוברי רצונו, ומלבד המטרה הנשגבה של השלמת לימוד האמונה לנו ולכל העולם, עוד יש לו מטרה בזה, כדי להעניש רשעי ישראל ולהמיתם, בלי ידיעת המצרים, שלא יאמרו גם הם כמונו. וגם להקל על ישראל להוציא מהם רכוש גדול, ולקיים הבטחתו לאברהם אבינו, שאחרי כן יצאו ברכוש גדול. וע"כ גם כשרואים טעמים שונים שחז"ל דורשים במקומות שונים, לא יקשה בעינינו דאלו ואלו דברי אלהים חיים, שהוא סיבת הסיבות, ופעולות רבות ומטרות רבות ישיג בחדא מחתא, ובאותו ענין שמעניש לזה מרפא לזה, ובאותה פעולה נעשים דברים שונים ורחוקים זה מזה, והכל אחד.