הדפסה
באיזה שם בירך יצחק את יעקב

וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים, וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם: (כח, ג-ד)

רבינו יוסף חיים ז"ל כתב בספר בן איש חי (שנה שניה ריש פר' תולדות), דברים נפלאים, וז"ל:

ואל שדי יברך אותך, נראה לי בס"ד, הנה ברכה זו שבירך יצחק את יעקב באחרונה, מתחלת באות וא"ו ומסיימת באות מ"ם, והוא רמז למילוי שם הוי"ה דיודי"ן, שעולה מספר מ"ו (יו"ד ה"י וי"ו ה"י מניינו ע"ב, וכשתסיר מהם שם הוי"ה יהיו בידך מ"ו וזהו המילוי), אבל ברכה ראשונה שבירכו יצחק ליעקב (בראשית כז, כח), בויתן לך האלהים מתחלת באות וא"ו ומסיימת באות כ"ף (ויתן לך וגו' ומברכיך ברוך). הרי כ"ו כמנין שם הוי"ה כפשוטו (ללא מילוי).

נמצא כי תחלה ברכו יצחק ליעקב כנגד מספר הפשוט, ואח"כ ברכו כנגד מספר המילוי שהוא מ"ו דהוא מילוי ע"ב שעולה חסד (חסד גימ' ע"ב).

וידוע מה שאמרו בזוה"ק בפרשה זו דף קמ"ו, דיעקב וזרעו לא נשתמשו בעולם הזה אלא בברכה אחרונה של יצחק והיא זו. אבל ברכה ראשונה שמורה לימות המשיח. ומזה פירשתי בס"ד רמז הכתוב (תהלים כט, יא), ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. חלק תיבות "שלום" לשתים, וקרי בה ש"ל ו"מ. כלומר, יברכם עתה בזה"ז בברכה של ו"מ שהיא ברכה של ואל שדי, המתחלת באות וא"ו ומסיימת באות מ"ם. ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב (שמות טו, יז), תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה'. קרי בה תביא מ"ו ותטע מ"ו. דהיינו ברכת ואל שדי שראשה וא"ו וסופה מ"ם [תהיה] בהר נחלתך, רצונו לומר, קודם ביאת המשיח שאז נחלתך שהוא בהמ"ק נקרא "הר" אך כשיהיה מכון לשבתך, [שיקרא בית] שבית שלישי נקרא "בית", אז פעלת ה', כלומר תפעול בברכה ראשונה של ויתן לך האלהים, שראשה וא"ו וסופה כ"ף כמנין שמך ה' (שם הוי"ה) וכו', עכ"ל.

וקשה לי טובא, דאם כן למה בברכה הראשונה התנה בה יצחק תנאי, באמרו (בראשית כז, מ), והיה כאשר תריד ופרקת עולו וגו' וע"ש בדברי התרגום ורש"י, שאם ישראל אינם מקיימים את המצוות אז יהא לעשו פתחון פה על הברכות. ואם לפי דברי הזוה"ק הנז', הרי הברכה הזאת היא שייכת לעתיד לבא אחר ביאת המשיח, וא"כ כבר חזרו כולם בתשובה והרשעה כולה כעשן תכלה, ומה מקום לתנאי זה. ועוד מצאנו בתוך דברי הברכה שאמר יצחק ליעקב (בראשית כז, כב), "הקל קול יעקב", והנה רואים אנו שמילת הקל הראשונה חסרה וי"ו, ופי' הגר"א ז"ל (בספר דברי אליהו פר' תולדות בשם ספר קול רינה), שאם הקו"ל נעשה "קל" ויש רפיון וקול התורה איננו נשמע ברמה, אז ממילא ידי עשו קמים ח"ו, אבל אם קולו של יעקב נשמע בבתי כנסיות ובתי מדרשות, והוא קול חזק ומלא וא"ו, אז אין ידי עשו יכולים לעשות מאומה, ונשברים וכלים מאליהם. (ועי' מ"ש בזה בהקדמת שו"ת שמע שלמה בעה"ו בהקדמת ח"א ובספרנו פר' חיי שרה מאמר ג ופרשת וישב מאמר ב ופרשת ויחי מאמר יז ופרשתנו מאמר ח), וא"כ מה ענין התנאי בברכה זו, הפועלת רק אחר ביאת המשיח ובנין בית שלישי.

ואולי י"ל דהתנאים הם לעצם השגת הזמן שיהיה ראוי לקיום ברכה זו. דהיינו ביאת המשיח ובנין המקדש, דכבר כתבתי (שם) בשם רבינו הקדוש בעל אור החיים ז"ל וזיע"א, דהגאולה תלויה אך ורק במצות עסק התורה כמו שכתב (שמות כז, כ), שהגאולה האחרונה שהיא הגאולה הד' היא בזכות משה רעיא מהימנא, ולזה נתארך הגלות, כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצות אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה וכו'. ע"ש. ועל כן אמר, הקל קול יעקב שצריך לחזק קול התורה, שהוא העיקר ובו תלויה הגאולה דוקא, ובזה יזכו לגאולה השלימה ותתקיים הברכה הזו, אבל אם ח"ו יקל קול יעקב, אז ח"ו מתגברים ידיו של עשו, רח"ל. וכן כתב האוה"ח הקדוש בפרשת ויחי (בראשית מט, יא), על הפסוק כיבס ביין לבושו, כלומר, איך האדם מכבס ומטהר את עצמו ומזכך את נפשו, הוא ע"י לימוד התורה, והוא כיבס ביין לבושו שמכבס ומטהר את גופו ע"י התורה הק' הרמוזה ליין. ואם לא יחפוץ בלימוד התורה כי אז יסבול מאד ח"ו ויתקיים סוף הפסוק ובדם ענבים סותה, דהיינו ביסורים. וכתב שם, וז"ל, כי אם יגיע זמן הגאולה, ולא ימצא יין, פירוש שאין בנו תורה, תהיה הגאולה באמצעות עול ותוקף הגלות אשר יצירון האומות לישראל, כאמרם ז"ל (ראה סנהדרין צז, ב ובירושלמי ריש תענית), כי כשיגיע קץ הנחתם ולא יהיה בישראל זכות לגואלם, יעמיד להם מלך קשה כהמן וכו', [ע"ש בדבריו הנפלאים הבאתים בהקדמה הנז']. וזהו, הקול קול יעקב, שבאחת מאלו תתקיים ברכה זו, או ע"י התורה שקול יעקב יגדל ויתחזק כראוי, או ח"ו ע"י ידי עשו שיצירון להם וכו', וכמ"ש האוה"ח הק' ז"ל. נמצא שזה תנאי לעצם השלמת הגאולה וביאת המשיח, שבו תלוי קיומה של הברכה הראשונה וכנ"ל. והכל רמוז באות וא"ו, שבזה תלוי השלמת פדותנו וגאולתנו השלמה שתהיה גאולה מלאה וא"ו. כי תיבת "גאולה" מלאה וא"ו עולה בגימט' מ"ה, וזה שאומרים בתפילת העמידה, "ומהר לגאלינו גאולה שלמה למען שמך", ונדפס בסדורים שלנו בזה"ל, יכוין יו"ד ה"א וא"ו ה"א שעולה מספר גאולה. והיינו שיכוין בשם הוי"ה דאלפי"ן העולה בגימטריא מ"ה, ולהנ"ל אתי שפיר דגם גאולה מלאה וא"ו עולה מ"ה.

ובזמנו אמר לי הגה"ק רבי ינון חורי זללה"ה וזיע"א, דזה רמוז בתיבת "שְׁלֵמָה", שהגאולה מלאה וא"ו, והיינו שלמה, וגם שלמה היא מתחלקת לשנים ויוצא תיבות ש"ל מ"ה, שתלויה בהוי"ה דאלפי"ן העולה מ"ה.

וכבר ביארתי בהקדמה ההיא שהאות וא"ו היא רומזת לתורה שבה תלויה גאולתינו, ועל כן בגאולת מצרים נאמר (שמות ח, יט), ושמתי פדת (חסר וא"ו), בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה. דבגאולת מצרים לא היה וא"ו, שעדיין לא ניתנה לנו תורה, וע"כ כתוב פדת בלי וא"ו, כי עיקר הגאולה היא בעבור התורה הקדושה, אבל למחר יהיה האות הזה, כלומר תהיה האות וא"ו במקומה ותושלם הפדות בגאולה של מחר, כי תהיה פדות מלאה, כדכתיב (תהלים קיא, ט), פדות שלח לעמו ציוה לעולם בריתו. ושו"ר שכ"כ בספר הקדוש של"ה (חלק תורה אור פרשת בא), בשם דורשי רשומות. ע"ש. ויה"ר שברית עולם תהיה לנו בעה"ו בב"א.

[א"ה - וראה דבר פלאי בדברי רבנו אפרים ז"ל, הנד"מ לסדר ויחי שביאר למה פרשת ויחי סתומה, וכתב כי היא מחוברת עם הפסוק שלמעלה שנאמר (בראשית מז, כז), על בני ישראל שהיו בארץ גושן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד, "מאד" בגימ' מ"ה, כי מ"ה ימים יש בין משיח אפרים למשיח בן דוד. ואחר "מאד" ימים שיהרג משיח בן אפרים, אז "ויחי יעקב", ויבא משיח בן דוד ויחיה אותו ואת כל עמו שנהרגו עמו, וזה שאמר הכתוב (חבקוק ב, ג), אם יתמהמה חכה לו, אותיות יתמה מ"ה ימים חכה לו, ולמחרת שהוא יום מ"ו יבא משיח בן דוד ועמו לעזור לו, וזה שאמר יהודה אתה יודות אחיך "יודוך" בגימ' מ"ו, ולכך אנו מתפללין מ"ו ברכות בכל שחרית ושחרית, ולכן מ"ו אותיות בין יהודה ליהודה, כגון מן אתה יודוך עד גור אריה, ומ"ו אותיות מן מטרף בני עלית, עד לא יסור שבט מיהודה. עכ"ד והדברים נפלאים. ולפי"ז יש לומר ד"גאולה" עולה בגימ' מ"ה, והיא גאולה ראשונה של משיח בן יוסף, אך עם הכולל שהיא בגימ' מ"ו היא גאולה שלמה, בביאת משיח בן דוד, ובזה יתבארו עוד דברי הרי"ח הטוב ז"ל דלעיל בענין מילוי שם הוי'ה דיודי'ן. ויה"ר שנזכה בקרוב לגאולה השלמה, יראו עיננו וישמח לבנו אכי"ר. יבח"ר].

(מוצש"ק ויצא התשנ"ב)