וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ: (מב, א)

כתב רש"י ז"ל, למה תתראו - למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו, כאילו אתם שבעים, כי באותה שעה עדיין היתה להם תבואה. ע"ש. והוא מדברי רבותינו במסכת תענית (י, ב), ויאמר יעקב לבניו למה תתראו, אמר להם יעקב לבניו אל תראו עצמכם כשאתם שבעין לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם. וראה עוד מה שכתבו בזה מפרשי התורה (שם), הלא המה, הראב"ע, והרמב"ן, והרשב"ם, ורבינו עובדיה ספורנו ז"ל.

והנה יעקב אבינו ע"ה מלמד בזה את בניו לדורות עולם, שלא יתראו בפני הגוים, כשהם שבֵעים, ואעפ"י שלפעמים טוען האדם, למה אשקר ואראה את עצמי כעני ונזקק. מ"מ תתן אמת ליעקב, ויעקב אבינו למדנו שזו הדרך האמיתית לנהוג כן שלא להראות את עצמו בפני אחרים ובפרט בשנת בצורת, והיא מחכמת החיים, שלא לבלוט בין בני אדם, ולא להבליט מעלותיך וסגולותיך, אלא הוי צניע ומעלי.

וכבר שאל אלכסנדר מוקדון את זקני הנגב (ראה תמיד לב, א), מה יעביד איניש ויחיה, אמרו ליה ימית עצמו. ועוד שאל מה יעביד איניש וימות, אמרו לו יחיה את עצמו. ופירש רש"י ז"ל, יחיה את עצמו, יגביה את עצמו ומתוך כך יתנו בו הבריות עין רעה ויקנאו בו וימות. ולימדוך חכמים שאדם הרוצה שיחיה ישפיל את עצמו וירחמו עליו הבריות ויחיה שנים הרבה, ומגאוה ימנע את עצמו שלא יקצרו ימיו וימות בלא עתו. ע"כ. ולשון חכמים מרפא.