הדפסה
אברהם קראו הר יצחק קראו שדה יעקב קרא לו בית

וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת: (לג, יז)

כבר פירשתי לעיל (מאמר הקודם), שאת הבית בנה יעקב אבינו לכבוד הי"ת, והיינו ויבן "לו" בית, "לו" להי"ת. אך לעניניו הגשמיים לא בנה בית שהוא מורה על קביעות בעוה"ז, אלא "ולמקנהו עשה סוכות", כלומר, לקנייניו הגשמים בעולם עשה סוכות, שענינם עראי.

ובפסחים (פח, א), איתא, אמר רבי אלעזר מאי דכתיב (ישעיה ב, ג מיכה ד, ב), והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וגו', אלהי "יעקב" ולא אלהי אברהם ויצחק. אלא לא כאברהם שכתוב בו "הר", שנאמר (בראשית כב, יד), אשר יאמר היום בהר ה' יראה. ולא כיצחק שכתוב בו "שדה", שנאמר (שם כד, סג), ויצא יצחק לשוח בשדה. אלא כיעקב שקראו "בית" שנאמר ויקרא את שם המקום ההוא בית אל (שם כח, יט), ע"כ.

וצריכים להבין דברי חכמים וחדותם, מהו "הר" ומהו "שדה" ומהו "בית".

וי"ל בעזר האל וישועתו, ע"פ מה שאמרו המקובלים שכל תפלה שנאמר בה ב' פעמים נא אינה שבה ריקם, (א"ה - כן הביא מרן החיד"א בספרו נחל קדומים [דברים ג, כה], בשם חכמי קאשטילייא ז"ל, והביא עוד משם ספר מאמר מרדכי סוף האזינו, שהתפילות הנמסרות למיכאל אינן צריכות בדיקה, ולכן אמר משה אל נא רפא נא [במדבר יב, יג], דב' פעמים "נא" הוא גימ' מיכאל, וכ' עוד בזה בקצרה בנחל קדומים סו"ס בהעלותך, ע"ש. וראה בענין השם "נא" בספר הפליאה ד"ה שאלו לרבי, והדברים מופלאים. יבח"ר), ולכן התפלל משה רבינו על מרים אחותו, "אל נא רפא נא לה" (במדבר יב, יג), ותפלתו לא שבה ריקם.

ושמעתי בשם מרן החיד"א ז"ל לפרש, דהיינו ההיא דתנן במסכת שבת (סה, ב), הקיטע יוצא בקב שלו, שאפילו "קיטע" שאין לו רגלים, כלומר שאין לו זכויות שיעמידוהו, גם הוא יכול לצאת מצרותיו ותלאותיו "בקב שלו", היינו בתפילה שנאמר בה ב' פעמים נא. והיינו דאמר רב יהודה אמר רב (ברכות יז, ב תענית כד, ב חולין פו, א), בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת כל העולם כולו נזונין בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ע"כ. וקב אחד היינו ב' פעמים נא, והיינו דסגי ליה בתפלתו, ודפח"ח.

ודקדקתי לפי זה במאי דאמרו אדם יוצא בקב שלו, דהיינו, שכל אדם יראה לחדש תפלה משלו, ויהיה בה "קב", היינו ב' פעמים נא. וגם שתהא בהכנעה ותחינה, כי אין נא אלא לשון בקשה (ברכות ט, א סוטה י, ב וסנהדרין מג, ב ושם פט, ב), כי הכנעת הלב רצויה לפני הי"ת ומקבל את תפלתו, כי שומע אל אביונים ה' (תהלים סט, לד), ונאמר (שם נא, יט), לב נשבר ונדכא אלהים לא תבזה.

ויש להוסיף עוד, שלזה אמרו (ב"מ לח, א), אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חברו. היינו שאדם רוצה בקב שלו, היינו בתפלה המקובלת שהיא ב' פעמים נא, ובאה ממנו, מפנימיותו ועצמותו, יותר מתשעה קבין של חברו, כי דבר הבא משלו מורה על הכנעת הלב האמיתית והרצויה.

ועתה נבא לעניננו, כי אברהם אבינו ע"ה הוסיף "קב" משלו, על ה"קב" שישנו [א"ה - והקב הזה היה מלא בחסדים כמו שנאמר (בראשית יח, ג), אם "נא, מצאתי חן בעיניך אל "נא" תעבור מעל עבדך, וב' פעמים "נא" עולה ק"ב. יבח"ר], והנה פעמיים ק"ב עולה ר"ד ועם הכולל הרי לך ר"ה, והוא ענין שקראו אברהם "הר".

ובא יצחק אבינו ע"ה והוסיף על זה, "קב" משלו, ונמצאו ג' קבין שעולין בגימ' ש"ו ואם תוסיף להם ג' כוללין של כל "קב", הרי לך מנין ש"ט שעולה בגימ' "שדה".

ובא יעקב אבינו בחיר שבאבות והוסיף "קב" על אבותיו, כמו שנאמר בעת שהתרחק יעקב מעשו אמר לו (בראשית לג, י), אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך וגו'. והרב אוה"ח הק' הקשה למה נצרך לומר, "נא" שני פעמים, ע"ש. ולפי דברינו יש לומר דכאן פעל יעקב בשתי פעמים "נא", ובזה הוסיף גם הוא ק"ב משלו, ו"משדה" נעשה "בית". ונמצאו א"כ ד' קבין העולים למנין ת"ח ועם ד' כוללים, עולה בגימ' "בית", ונמצא כי יעקב השלים את בית ה', והיינו דכתיב ויקרא שם המקום ההוא בית אל, וזהו ויבן "לו" בית.

ויש להוסיף ולומר עוד על זה, שגם משה רבינו ע"ה הוסיף נופך מדיליה, והוסיף "קב" משלו, וא"כ הוו ליה חמשה קבין אשר עם הה' כוללין עולין תקט"ו, והם תקט"ו תפלות שהתפלל משה רעיא מהימנא כמנין, "ואתחנן", וכמנין "תפלה".

ובאמת אמרו המקובלים, (וכ"כ מרן החיד"א ז"ל בנחל קדומים סוף סדר בהעלותך וסדר ואתחנן), דהתחיל משה לומר אעברה נא (דברים ג, כה), והיה דעתו לומר עוד פעם "נא", ולכן הקב"ה מנעו ואמר לו רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה (שם שם, ד), כלומר אל תוסיף עוד "נא", כי אז מוכרחת התפלה להתקבל, ובכל תקט"ו התפלות לא הפסיקו הי"ת עד שביקש לומר "נא" עוד פעם, ודו"ק.

[א"ה - עוד שמעתי בזה פעם מידידי הרה"ח רבי אהרן הרשלר נר"ו בשם הרה"ק בוצינא קדישא מהר"א מבעלזא ז"ל זיע"א, שאמר לבאר ענין אברהם קראו הר וכו', וכן ענין תקט"ו תפלות שהתפלל משה רבינו ע"ה. וביאר דלעתיד לבא הקב"ה יבנה את ביהמ"ק בכח השם מחנ"ה, והקב"ה בונה את הקיר הראשון, והקיר הב' בונה אותו אברהם אבינו ע"ה, והקיר הג' בונה אותו יצחק אבינו ע"ה, והקיר הד' בונה אותו יעקב אבינו ע"ה, והתקרה בונה אותה משה רבינו ע"ה. והנה "מחנה" בגימ' ק"ג, וכשנתנוצץ השם הזה ע"י אברהם אבינו הרי ב' פעמים "מחנה" והוא עולה מנין ר"ו, ו"הר" עם הכולל הוא בגימ' ר"ו, והיינו שאמרו רבותינו אברהם קראו "הר", ויצחק בא והוסיף עוד פעם התנוצצות אור היוצאת מ"מחנה", הרי לך ג"פ מחנה שעולה מנין ש"ט שהוא בגימ' "שדה", והיינו דאמרינן יצחק קראו "שדה", ויעקב הוסיף עוד פעם שם "מחנה" הרי לך מנין תי"ב אשר עולה בגימ' "בית", והיינו יעקב קראו "בית". ובא משה רעיא מהימנא והוסיף עוד פעם התנוצצות שם "מחנה" הרי לך ה' פעמים "מחנה" שעולה תקט"ו, והוא ענין תקט"ו תפילות. והדברים מופלאים. יבח"ר].