הדפסה
ירידת יוסף למצרים

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר וגו': (לט, א)

וכתב רש"י ז"ל, ויוסף הורד, חוזר לענין ראשון, אלא שהפסיק בו כדי לסמוך ירידתו של יהודה למכירתו של יוסף, לומר לך, שבשבילו הורידוהו מגדולתו וכו'. ע"ש.

הנה מלבד הקשר שבין שני המשיחים משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, אשר הם סמוכים לעד לעולם (כמבואר בזוה"ק בהרבה מקומות אשר נצרכים יחד זה לזה ושלובים זה עם זה. וראה שם ח"ב קכ, א וח"ג סח, א ושם רמג, א ושם רמו, ב ושם רעח, ב ובתקו"ז כא, א ושם סז, א ושם קמד, א ושם קמז, ב), וכן רואים כאן שירידתו של זה גרמה את ירידתו של זה, ומזה גופא נלמד שבעלייתו של האחד תהיה גם עליית השני בב"א.

ויש עוד להתבונן בדרכי ה' ונפלאותיו עילת העילות וסיבת הסבות. כי ירידת יוסף היתה בה מעלה, שעל ידה זרעו של יוסף הושתת במצרים, וגם ע"י ירידתו באו יעקב ובניו בכבוד מצרימה, והעלו משם ניצוצות הקדושה. וכמו כן, ירידתו של יהודה היא שהביאה לעולם את פרץ וזרח, שמהם יצאה מלכות בית דוד.

וע"כ גם אם באה ירידה לאדם, ילמד מאבותינו, ויבטח בהי"ת ויאמין בו שהכל לטובה, ואז יתאמץ לבו ויתעודד.