הדפסה
הגאולה והישועה רק בזכות כח התורה

וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו: (כז, כב)

ידועים הם דברי הגר"א ז"ל מוילנא (מובא בספר דברי אליהו פר' תולדות בשם ספר קול רינה), שדקדק שמילת "הקל" הראשונה חסרה וי"ו, ופירש, שאם הקו'ל נעשה "קל" ויש רפיון וקול התורה איננו נשמע ברמה, אז ממילא ידי עשו קמים ח"ו, אבל אם קולו של יעקב נשמע בבתי כנסיות ובתי מדרשות, והוא קול חזק ומלא וא"ו, אז אין ידי עשו יכולים לעשות מאומה, ונשברים וכלים מאליהם.

ומה הוא הדבר שהופך את הקול לקל, הוא חסרון האות וא"ו, וביארתי בכמה מקומות (ראה בהקדמת שו"ת שמע שלמה ח"א וובפרשת חיי שרה מאמר ג ובפרשתנו מאמר יג ובפר' וישב מאמר ב ופר' ויחי מאמר יז), על הפסוק (שמות ח, יט), ושמתי פְדֻת בין עמי ובין עמך, למחר יהיה האות הזה, שנכתב " פְדֻת" חסר וא"ו, והוא להורותינו, שאותה גאולה לא היתה שלימה כי לא היה בה כח התורה עדיין, וביארתי כי אות וא"ו היא בחינת תורה, וזו בחינתו של יעקב ע"ה "תפארת", ועל ידה מתחברים קוב"ה ואורייתא וישראל, כי התורה היא הדבק המחבר בין ישראל לאביהם שבשמים, וע"כ נקראת וא"ו החיבור, ויש תיבות רבות שנהפכים מענין של תורה, לענין של חולין, ע"י חסרון הוי"ו, וכמו שמצינו בעפרון שהפסיד את האות וי"ו משמו, ועי"כ הפסיד את החיבור שלו מהי"ת, ולעומתו מצינו ביתרו שמתחילה היה שמו יתר כמו שנאמר (שמות ד, יח), וילך משה וישב אל יתר חותנו, וכשנתגייר ונדבק בשכינה הוסיפו לשמו אות וא"ו ונקרא יתרו (שמו"ר כז, ח ומכילתא יתרו פרשה א וראה רש"י שמות יח, א), וה"נ "הקול" כשהוא מלא וא"ו, הרי זה מראה על קול תורה ותפלה, בכל תוקפו והדרו, וכשנחסר הוא"ו, אזי נהפך ונהיה קל.

[א"ה - עוד יש להוסיף בזה כמה ענינים פלאי פלאות בענין הזה, דע, כי הנה שאל מהר"ש חכים ז"ל את מרן החבי"ף זללה"ה (ראה ברכת מועדיך לחיים ח"ב דרוש ג' לפרשת זכור), בההיא דמצינו בפרשת ויבא עמלק (שמות יז, ח-טז), שיש בה ט' פסוקים וכולם מתחילים באות וי"ו, והלא דבר הוא, ויעו"ש מה שביאר.

ולהמבואר אתי שפיר, דזה כנגד זה עשה הי"ת, כח הטומאה למול הקדושה, והנה בפרשת עמלק מצינו ויחנו ישראל ברפידים ואמרו רבותינו (בכורות ה, ב), שריפו ישראל עצמן מדברי תורה, לכך כתיב ויבא עמלק, והיינו שמיד כשנחסרה מהם אות וי"ו הרומזת לתורה, מיד באה אות וי"ו דויבא עמלק.

ובאמת שזהו מאבק יעקב ועשו, כדאיתא בספר הקנה, כי "יעקוב" מלא וי"ו, ולעתיד לבא יקח יעקב את הוי"ו של עשו וישאר מעשו "עש" כי עש יאכלנו, וכן כתב רבינו החיד"א בדבש לפי מערכת וי"ו אות וי"ו. ע"ש. ונמצא זה לעומת זה, אם הוי"ו אצל יעקב והיא יוצאת בקולו הקול קול עוז בתורת הי"ת, אז הוא נוצח, ואם ח"ו היא בחלקו של עשו, אז גובר עשו וכחות הטומאה רח"ל.

והנה מצינו (תענית ה, ב), אין משיחין בשעת הסעודה שמא יקדים קנה לושט. והנה יעקב אבינו בחינת קנה, שממנו האדם מוציא את הקול המדבר, ובושט מכניס את המזון. ומצינו ברעי"מ (זוהר ח"ג רלב, א ועי' שם קכא, ב), כי ה"ושט" ע"י אכילה מתארך ונעשה הוי"ו לנו"ן והם אותיות "שטן", ואמנם הקנה אין בו אכילה ושתיה אלא קול תורה ועל זה נאמר (ראה משלי ד, ה), קנה חכמה קנה בינה, וע"י קול יעקב ממיתין לשטנא שיצא מ"ושט" שהוא ענין עשו שנא' בו (בראשית כה, ל), הלעיטני נא, וזה לעומת זה עשה הי"ת. וראה למרן החבי"ף ז"ל שהביא שם ובח"א דרוש א' לס"ת כמה דברים דשייכי לאות וא"ו, וצרף לכאן ותראה פלאי פלאות, ואכמ"ל. יבח"ר].