הדפסה
רמזים נפלאים ב"ווי העמודים"

וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן, וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם: (לח, כה-כח)

כבר פירשתי שככר הוא שלשת אלפי שקלים, וכמ"ש רש"י ורשב"ם ז"ל, ומאה ככר הם שלש מאות אלפים שקלים, שהם שש מאות אלף של מחצית השקל. והם כסף האדנים, ככר לאדן. ורבינו יעקב בעל הטורים כתב, שכנגד מאת האדנים תיקנו מאה ברכות בכל יום ע"כ. והנה "מאת ככר" עולה בגימטריא "תרפ"א", "ומאה ברכות" עולה בגימט' 680. ומהאלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל, עשה משה ווים לעמודים. ומצאתי לזה רמז נפלא בס"ד, שכבר כתבתי בכמה מקומות (ראה הקדמה לכר"ש ח"ב וברכת אליהו פר' וישב מאמר ב), בשם הרמ"א ז"ל ביו"ד סימן רע"ג סעיף ו', דכל עמודי הס"ת צריכים להתחיל באות וא'ו, ונקרא ווי העמודים, חוץ מחמשה עמודים שסימנם, "ביה שמו". כמו העמוד הראשון שהתיבה הראשונה בראשית, והיינו בית של ביה שמו הנ"ל. ונמצא דחסרים חמשה ווי'ם מראשי העמודים של הספר התורה. וכנגד זה חסרים מאליהו הנביא חמשה ווי'ם, דחמש פעמים כתוב בתנ"ך אליה חסר וא'ו, וכתב רש"י בפרשת בחקתי (ויקרא כו, מב), בשם חז"ל שיעקב אבינו לקח אות וא'ו מאליהו הנביא, ואמר לו איני מחזיר לך האות וא'ו עד שתבשר גאולה לבני. ושעל כן כתוב שם וזכרתי בריתי יעקוב מלא וא'ו, ויש עוד ד' מקומות בתנ"ך שכתוב יעקוב מלא סך הכל ה' פעמים, כנגד ה' פעמים שכתוב אליה חסר וא'ו. ופירשתי שם הטעם שלקח לו וא'ו ולא אחת משאר אותיות שבו, שיש בו כל האותיות של שם הוי'ה ב"ה, וישבתי את זה עפ"י הידוע דבגאולת ישראל חסר וי'ו, דכתיב (שמות ח, יט), ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה. וכתב רבינו בחיי ע"ה שתיבת "פדת". כאן חסרה וא'ו, והטעם משום שלא היתה זו גאולה שלמה, לפי שיש אחריה גלות, וטעם הדבר שעדיין לא ניתנה תורה לישראל, וע"כ חסרה וא'ו, ופירשתי הענין שהתורה רמוזה באות וא'ו, שהיא וא'ו החיבור המחברת כנסת ישראל עם הקב"ה להיותם יחד עם התורה אחד. (ובזוהר הקדוש כתוב פעמים רבות שהתורה רמוזה באות וא'ו). ע"ש.

ונמצא דחסרים חמשה ווי'ם באליהו, ויתרים ה' ווי'ם ביעקוב, וכל יתר כנטול דמי, וכן חסרים ה' ווי'ם בראשי העמודים שבס"ת, הרי הם ט"ו ווין, וכנגדם אומרים ויציב ונכון וכו', שיש שם ט"ו ווים רצופים, להשלים אותם החסרים, ואח"כ אומרים, אמת אלהי עולם מלכינו, צור יעקב מגן ישענו, ולא מזכירים אברהם ויצחק, כי מי שנתעסק בווי'ם אלו הוא יעקב, ועשה זאת כדי להגן על גאולתנו, שאמר לאליהו, לא אשיב לך הוא'ו שלך עד שתביא הוא'ו של גאולת בני, (ובמקום אחר הרחבתי הדברים כראוי, כמו בהקדמה לכרם שלמה, וכן בהקדמה לשו"ת שמע שלמה ח"א, וכן בברכת אליהו פרשת שמות ע"ש ותרוה נחת בעה"ו).

ועפ"י הקדמה זאת יתבאר פסוק זה כמין חומר בס"ד, ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים, דהיינו שחשבון זה של שקלי הכסף הנותרים על מאת הככר שהם למאת אדנים ככר לאדן, עשו לווי העמודים.

והנה עשיתי חשבון ויצא שיעקב כפול חמשה עולה תשע מאות ועשר, שכן יעקב בגימטריא מאה שמנים ושנים, ולכשתכפילנו בחמשה (כנגד ה' ווי'ם היתרים שבו) עולה כהנ"ל. ואליהו עולה חמשים ושנים, כפול חמשה (חמשה ווי'ן החסרים) עולה מאתים וששים (כמספר עשר הויו'ת שכן ב"ן הוא ב' הויות). וכן עמו'ד (הכונה לעמוד מעמודי ספר התורה), בגימטריא מאה ועשרים, כפול חמשה (ה' ווי'ן החסרים בראשי העמודים שראשי התיבות שלהם ביה שמו) עולה שש מאות, וכשתחבר הכל יחד, עולה לחשבון אלף ושבע מאות ושבעים בדיוק, ועם כללות החמשה ווי'ם, עולה סך הכל אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים, כמספר השקלים אשר מהם עשו ווים לעמודים.

ואחר שגמרתי לכתוב הנ"ל, האיר ה' עיני וראיתי מה שכתבו בדעת זקנים מבעלי התוספות (בסוף החומש) וז"ל משכן העדות. שהוא עדות לאומות העולם, שנתרצה הקב"ה על מעשה העגל, ששכינה שורה ביניהם.

דבר אחר עדות למשה, כי בשעה שחשדוהו שגנב שקלים ממלאכת המשכן, א"ל משה רוצה אני שיהיה המשכן עדות, וחזרו ומנו ומצאו שהושמו בווין לעמודים, ודריש לה, מוהמלאכה היתה די'ם (לעיל לו, ז) קח ראשי תיבות ויעלו ט"ו ווין, כלומר ט"ו יותר, [כונתם שראשי תיבות והמלאכה היתה דים, הם ו' ה' ד' שחשבונו ט"ו]. ומיד נתן משה ט"ו שבחות להקב"ה, והן בישתבח, שיר ושבחה וכו'. וכנגדן ט"ו ברוך, בברוך שאמר. וכנגדן ט"ו ווין באמתו יציב וכו'. עכ"ל.

ומזה קיבלתי אישור וחיזוק לקשר שקישרתי פסוקים אלו שבהם נמנה הכסף של ווי העמודים עם הט"ו ווין הנ"ל. ת"ל ברוך הוא.

וכלשון הזה ממש נזכר שם בפירוש הרא"ש ז"ל, ורק הוסיף שחשדו למשה שלקח ט"ו אלף שקלים ממלאכת המשכן. ע"ש.