וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם: (כא, ו)

ותירגם יונתן בן עוזיאל, ויהי ליה עבד פלח עד יובלא. וכן פירשו רבותינו ז"ל "לעולם", לעולמו של יובל. וכן הובא ברש"י ז"ל, לעולם עד היובל, או אינו אלא לעולם כמשמעו, ת"ל (ויקרא כה, י) ואיש אל משפחתו תשובו, מגיד שחמשים שנה קרוים "עולם", ולא שיהא עובדו כל החמשים שנה, אלא עובדו עד היובל, בין סמוך בין מופלג (ומבואר ד"ז בקידושין טו, א ובמכילתא).

ורשב"ם ז"ל כתב, "לעולם", לפי הפשט כל ימי חייו, כמו שנאמר בשמואל (ש"א א, כב), וישב שם עד עולם. עכ"ל. ואילולי דברות קדשו ע"ה היה נראה לחלק דבשמואל שכתב עד עולם, הוי כאומר מעתה ועד עולם, או מן העולם ועד העולם, לבין ועבדו לעולם שהוא מוגבל עד עולמו של יובל.

והראב"ע ז"ל כֹתב, ידענו כי מלת "לעולם" בלשון הקודש הוא זמן, כמו כבר היה לעולמים (קהלת א, י), זמנים. וישב שם עד עולם (ש"א א, כב), עד זמן שיהיה גדול, וכן ועבדו לעולם, לזמנו של יובל, שאין זמן מועדי ישראל ארוך ממנו, ויציאת חירות כאילו עולם מתחדש. או יהיה פירושו שישוב לזמנו הראשון שהיה חפשי. עכ"ל. ואע"ג דהוא ז"ל משוה "לעולם" עם מילת עד עולם בהדי הדדי, מ"מ ע"פ דברי חכמינו ז"ל פירושם שונה.

והרמב"ן ז"ל הביא דברי הראב"ע ז"ל, וכתב עליו, והמשכיל יבין כי "לעולם" כמשמעו, כי העובד עד היובל עבד כל ימי עולם. ולשון מכילתא רבי אומר בא וראה שאין עולם אלא חמשים שנה שנאמר ועבדו לעולם, עד היובל. ושכח רבי אברהם (ן' עזרא ז"ל) מה שהשכיל וכתב במקום אחר. עכ"ל.