וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ. (ט, טז)

שתי מטרות קבע הקב"ה בהעמדת פרעה. הראשונה, להראות כוחו לפרעה עצמו, על שאמר מי ה'. וכן פירש הרשב"ם ז"ל, להודיעך שטותך שאמרת לא ידעתי את ה'. והמטרה השניה, ולמען ספר את שמי בכל הארץ. ושתי מטרות אלה לגויי הארץ ולא לישראל, ובעל כרחינו צריכים לומר, שה' חפץ למען צדקו שיכירו וידעו כל הגוים, כי ה' הוא האלהים, והאלילים כרות יכרתון, ולא רק מישראל עמו, אלא מכל הגוים, שכן גם בני נח נצטוו על עבודה זרה. ומפני שאמר אותו רשע, מי ה', לא ידעתי את ה' (שמות ה, ב), והיה ראוי לאבדו תיכף ומיד על עזות פניו. ועתה מבאר לו שכך היה ראוי לו, ואולם בעבור זה העמדתיך, בעבור הראותך את כוחי, וכתב רבינו הספורנו ז"ל, בעבור הראותך את כוחי, כדי שתחזור בתשובה, כי לא אחפוץ במות המת. שאפילו לרשע כזה לא נעל בפניו כל הדלתות. ומנצל את רשעותו להראות כל העמים את גבורת ה' וייחודו.

ואם כי המטרות העיקריות של ענין זה הוא מיועד לבני ישראל, וכמאמר הכתוב ריש פרשת בא, כי אני הכבדתי את לבו וגו' ולמען תספר באזני בִנך ובן בנך וגו' וידעתם כי אני ה' (שמות י, א-ב), מ"מ מגלה לנו הכתוב כאן שזה עשוי גם בשביל פרעה עצמו וגם עמו, וגם בשביל שיוודע שם הי"ת בקרב כל הארץ, לתקן עולם במלכות שדי.