וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (יג, יז)

ותירגם אונקלוס "ומזרזין סליקו". והיינו מצויידים בכל מה שצריכים וכדפירש"י ז"ל. עוד כתב רש"י ז"ל, דבר אחר, "מחומשים", אחד מחמשה יצאו, וארבעה חלקים מתו בשלשת ימי אפילה. עכ"ל.

ועיין בתרגום יונתן בן עוזיאל שכתב, וכל חד עם חמשא טפלין, סליקו בני ישראל מארעא דמצרים, ופירש המפרש לתרגום יוב"ע שם, שכל אחד היו לו חמשה טף, הן זכרים הן נקבות. כדפירש"י לעיל פרשת בא.

ואלו ואלו דברי א-ל-הים חיים, שהרשעים מתו באפילה, והראויים להגאל עלו חמושים בכל הראוי להם, וגם עלו הם ובניהם והממעיט היו לו חמשה תינוקות. והרמב"ן ז"ל כתב ויש אומרים שספר הכתוב שיצאו ביד רמה, וחשבו להיות גאולים, ולא הלכו כדמות עבדים בורחים. עכ"ל. ודברי יש אומרים אלו, הם דברי הראב"ע ז"ל. שהוא ז"ל כתב "וחמשים", יש אומרים, מלאים הון שיש להם כל צרכיהם, והראב"ע הקשה ע"ז, שהרי הכתוב אמר, וגם צדה לא עשו להם (שמות יב, לט), ומה טעם להזכיר זה עתה. רק פירושו, חגורי חומש למלחמה, כמו חלוצים תעברו (דברים ג, יח), שפירושו חגורי חלוצים, והעד הנאמן, ואתם תעברו חמושים (יהושע א, יד), ובמקום אחר קראם חלוצים, כי מה טעם להוליך צדה לפני אחיהם, וטעם שהזכיר הכתוב וחמושים במקום הזה, כי לפני כן כתב בראותם מלחמה, כי ביד רמה יצאו, בכלי מלחמה, ולא כמו עבדים בורחים. עכ"ל. ויש ענין מיוחד במה שיצאו חמושים וחגורים ולא כדמות עבדים נכנעים, ובזה יגדל כבוד הי"ת בעולמו אשר ברא, כי הכניע זדים והשפילם עדי ארץ, ותחת אשר פרעה היה קורא בגאוה ובוז "מי ה' אשר אשמע בקולו וגו' ואת ישראל לא אשלח", עתה הנו מבקש ומתחנן לבני ישראל "קומו צאו מתוך עמי", וישראל יוצאים חמושים ומצויידים בכלי מלחמה ונשק כדרך אנשי חיל בני חורין ואנשי צבא, ומלאים ברכוש גדול עצום ורב ואינם חסרים דבר. ומה שלקחו נשק ולא לקחו צידה לדרך הוסיף להם כבוד וגדולה על גדולתם, כי מעתה ראו כל עמי הארץ כי בבהילו יצאנו ממצרים שלא יכלו להתמהמה מרוב דוחק ולחץ המצרים ופרעה בראשם, כי נפל עליהם פחד ה', ובזה נודע ה' ונתייקר שמו בכל אתר ואתר, עד שנתקיים שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת, וידעו כי גדול ה' מכל אלהים.