כִּי קָרוֹב הוּא. (יג, יז)

כתב רבי אברהם ן' עזרא ע"ה, וידוע כי ממצרים עד ירושלים דרך פלישתים, אינו מרחק רב, והוא כמו מהלך עשרה ימים בדרך הישרה, אם היה הדבר רחוק מאד, איך היו השבטים באים בחמוריהם עד מצרים, אם היה הדרך רחוק מאד מה מספיק שיאכלו הם וחמוריהם, ובעלותם מביאים שבר לבתיהם. עכ"ל.

והנה מש"כ הראב"ע "עשרה ימים", הוא עד ירושלים, אבל בשביל שיכנסו לארץ ישראל היה הרבה פחות, שהרי גם הפלשתים בארץ ישראל היו יושבים. וכן ראיתי בדעת זקנים מבעלי התוספות וז"ל, אמר הרב דוד זקנו של רבי משה, שארץ פלשתים מארץ ישראל היתה, ושהרי יצחק לא יצא לחו"ל, ונאמר וישב יצחק בגרר (ראה בראשית כו, א-ו). והרב משה אמר שהיתה רצועה נכנסת תוך א"י והיא פלשתים, ולא שארץ פלשתים עצמה מארץ ישראל, ויעו"ש עוד. ונמצא דלארץ ישראל עצמה, היה די בכמה ימים בלבד, ולא אמר הראב"ע ז"ל עשרה ימים אלא עד ירושלים גופה.