הדפסה
ויחנו ברפידים

וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם. (יז, א)

ובתרגום יונתן בן עוזיאל כתב, ונטלו כל וכו', ושרו ברפידים, אתרא דבטילו אֵידֵיהון מִמִצְוָתָא דאוריתא, ואתיבשו מבועיא ולא הוה מוי למשתי עמא. ובפירוש יונתן כתב דבטילו אידיהון, שרפו ידיהם, נפקא ממלת "רפידים", נוטריקון ריפו ידיהם ממצות ונחלשו ובטלו מתורה, שלכך נתיבשו מבועיא וק"ל. עכ"ל.

ובאוה"ח הקדוש כתב, ויחנו ברפידים ואין מים, לדבריהם ז"ל (בכורות ה, ב), אין רפידים אלא רפיון ידים מן התורה, יכוין הכתוב לומר, כשרפו ידיהם מן התורה שנמשלה למים, לזה גם ה' מנע מהם מים מדה כנגד מדה. עכ"ל. ובאמת כן הוא משמעות תרגום יונתן בן עוזיאל, שכתב שרפו ידיהם מהתורה, והתיבשו המעיינות, ולא היה מים לשתות, ומשמע שהוא מדה כנגד מדה כמ"ש הרב אוה"ח. ואולי למדו את זה מדקדוק הכתוב, "ואין מים לשתות העם". והיה ראוי לכתוב, ואין מים לעם לשתות. ושינה הכתוב לשונו לומר שהיו שם מעינות מים, אלא שלא היה מים לשתות העם, שכשבאו לשתות לא מצאו מים שנתיבשו המעינות, בגלל העם, שרפו ידיהם מהתורה, ומעשיהם גרמו ליבש המעינות.