וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת כָּל הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ. (יא, ט-י)

הנה כבר באו על המצרים כל המכות מלבד מכת בכורות, וע"ז היה מזהיר משה לפרעה זה עתה ממש, באמור לו (שמות י, ה-ו), כחצות הלילה אני יוצא בתוך ארץ מצרים, ומת כל בכור בארץ מצרים וגו' והיתה צעקה גדולה וגו'. ואיך בא הכתוב אחרי כל זה ואומר, "הן לא ישמע אליכם פרעה", והרי כבר סירב ולא שמע בכל התשע מכות שכבר היו, ואילו העשירית שעליה מדבר כעת, נאמר בה (בפסוק ח'), וירדו כל עבדיך וגו', לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגלך, ואחרי כן אצא. וא"כ למה מתכוין הפסוק שלאחריו (פסוק ט) באומרו, לא ישמע אליכם פרעה, למען רבות וגו'.

ורש"י ז"ל כתב, למען רבות מופתי, "מופתי" שנים, "רבות" שלשה, מכת בכורות, קריעת ים סוף, ולנער את מצרים. עכ"ל. וזה מפרש מה ענין אומרו, לא ישמע אליכם פרעה, שרצונו לומר, שיש עוד ג' מכות, והוא עדיין יחזיק בדעתו, ואף אחר שיצאו ישראל ממצרים הוא יתחרט ולא ינוח ולא ישקוט עד אשר יביא על עצמו את כל שלש המכות הנותרות.

ורשב"ם ז"ל הרגיש בזה, וכתב, לא ישמע אליכם פרעה, כלומר אחר כל מכה ומכה היה אומר הקב"ה למשה ואהרן לא ישמע אליכם עד לבסוף ויחזק ה', בכל פעם ופעם. עכ"ל. וכן נראה מדברי הראב"ע ז"ל וז"ל, ויאמר כמנהג העברים כמשפט הלשון, וכבר אמר השם, ורבים כמוהו. עכ"ל. ועדיין צריך ביאור למה נכתב כל זה כאן, אחר שכבר נכתב זה בכל המכות, ובפרט שכבר נתבשרו שאחר המכה העשירית יצאו ממצרים. והרמב"ן ז"ל לא ניחא ליה בפירש"י ז"ל שכתב שיש שלש מכות וכנ"ל, שלא יתכן זה, בעבור שאמר ולא שִלח את בני ישראל. (וקריעת ים סוף וניעור המצרים בתוכו, היו לאחר מכן). ופירש הוא ז"ל ד"לא ישמע אליכם" קאי רק על מכת בכורות, שהיה ראוי שפרעה יפחד ממנה יותר מכל המכות, לזה הודיעו ה' יתברך שהוא מחזק את לב פרעה, כדי שירבה בו מופתיו במכת בכורות. ע"ש.

וכונתו היא שהיה ראוי שמיד ישלח פרעה את ישראל אחר שאמר לו משה, ומת כל בכור בארץ מצרים, והיתה צעקה גדולה, ופרעה יודע שכל מה שאמר לו משה התקיים במושלם, ולא נפל דבר אחד מכל אשר אמר לו, וע"כ ציפה משה שהפעם יקום פרעה ויתחנן בטרם תבא המכה עד אליו, ומיד יאמר להם קומו צאו מתוך עמי, לזה הודיעו ה' שהוא מחזק את לב פרעה שיביא עליו גם המכה הזאת, אלא שצ"ל להרמב"ן ז"ל דקאי רק על המכה העשירית, למה אמר "למען רבות מופתי", וצ"ל שהכונה היא להשלים את מופתי בארץ מצרים, כי מראש ומעיקרא קבעה חכמתו יתברך להביא עליהם עשר מכות, שבכללותם מלמדים שאין עוד זולתו, ואם תחסר אחת מהן, עדיין לא הושלמה המלאכה, להשריש האמונה בלב עם ישראל.

עוד יש לומר, שבמכה הזאת לבדה היו כמה מופתים, אשר יבדיל ה' בין בכורי ישראל ובין בכורי מצרים, ועוד, גם בכורות של אחרים אם היו במצרים לקו, וכן גם הבכורים של המצרים שהיו במקומות אחרים בעולם, גם הם לקו, וכמו שנתבאר בדברי רש"י ז"ל להלן (יב, יב), ע"ש. ועוד דברים רבים נאמרו בזה במדרשים, ועל כן לא יפלא שאמר הכתוב, למען רבות מופתי, ולא נותרה אלא מכת בכורות בלבד, דהיא לבדה כוללת מופתים רבים.