וַלכאורה היה צריך לכתוב, וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל, ויאמן העם. וממה שהקדים אמונת העם למה ששמעו על פקידת ה', נראה שהאמונה היתה מכוח האותות אשר עשה לעיני העם, אך עדיין קשה, שהכתוב התחיל, וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה, ובודאי שאמר להם שה' פקד אותם ושועתם עלתה לפניו וראה בעונים ובמרירותם, ובא עת פקידתם. וא"כ מהו זה שחוזר ואומר אחר ראיית האותות, ואחר שהעם האמין ויקדו וישתחוו, שב ואומר, "וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים". והרי כבר השמיעם כל זה מראש ומעיקרא.
]]>וכבר כתבתי לעיל (מאמר יב), משם תרגום יונתן בן עוזיאל שכתב, שיתרו השליך את משה לכלא, ואחר שיצא משה מבית האסורים, ראה בגינתו של יתרו את המטה שנברא בין השמשות, וחקוק עליו שם המפורש, והיה נעוץ בגינתו של רעואל, ולא היה אדם יכול לקחתו, וכשהושיט משה ידו מיד לקחו משם. ע"ש.
]]>וכתב רש"י ז"ל "על החמור", חמור המיוחד, הוא החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק, והוא שעתיד מלך המשיח להגלות עליו, שנאמר (זכריה ט, ט), עני רוכב על חמור.
]]>וכתב רש"י ז"ל "כי מתו כל האנשים", מי הם דתן ואבירם, חיים היו אלא שירדו מנכסיהם, והעני חשוב כמת. והוא מהגמ' בנדרים (ז, ב ושם סד, ב וע"ז ה, א). ושם אמרו, ארבעה חשובים כמתים, אלו הן, עני, סומא, ומצורע, ומי שאין לו בנים.
]]>וכתב רש"י ז"ל שבעה שמות היו לו רעואל, יתר, יתרו, קני וכו, ע"כ. ובריש פרשת יתרו (שמות יח, א), כתב רש"י "יתרו", שבע שמות נקראו לו. רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל. יתר, על שם שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה (שמות יח, כא). יתרו, לכשנתגייר וקיים המצות הוסיפו לו אות אחת על שמו. חובב, שחיבב את התורה. וחובב הוא יתרו, שנאמר (שופטים ד, יא), מבני חובב חותן משה. וי"א רעואל אביו של יתרו היה, ומה הוא אומר (שמות ב, יח) ותבאנה אל רעואל אביהן? שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא. בספרי (בהעלותך י, כט). עכ"ל.
]]>הנה בודאי שכן היה מראש ומעיקרא שהכל גלוי וצפוי לפניו יתברך, קורא דורות מראש, וכבר גזר בחכמתו, שאהרן יהיה המביא הדברים לפני העם, ויהיה לפה למשה רבינו ע"ה.
]]>דברים אלו אומרים דרשני, למה צריך לכל זה, ומה ה' מודיעו שהוא ישתבח שמו, השם פה לאדם, והוא ישום אילם או חרש, ומי לא ידע את זאת, והיה די לומר לו, לך ואני אהיה עם פיך וגו'.
]]>