שמעתי דרבינו האר"י זללה"ה כתב (א"ה – עי' שער הפסוקים פרשת תולדות דאי' שם דהאלהים הוא בינה עילאה, והנה מהבינה דינים מתערין, וכיון שהוא בחינת "בינה עילאה" אפשר דהוא רחמים. יבח"ר), דכשכתוב שם "אלהים" לבד, אזי היא מדת הדין, אבל כשנכתב "האלהים" הוא רחמים, דע"י תוספת ה', נעשה חשבונו תשעים ואחת, כמו הוי"ה אדנו"ת העולים יחד צ"א כמו אמ"ן שזה מורה על מיתוק הדין. [א"ה - לכאו' מקרא מלא הוא (מ"א יח, לט), ה' (הוי'ה), הוא האלהים היינו ששם הוי"ה נחשב כשם "האלהים" כשהוא בתוספת ה"א. יבח"ר].
]]>ובפירש"י ז"ל כתב, ויתן לך האלהים. מהו האלהים? בדין, אם ראוי לך יתן לך ואם לאו לא יתן לך. אבל לעשו אמר, משמני הארץ יהיה מושבך (בראשית כז, לט), בין צדיק בין רשע יתן לך. וממנו למד שלמה כשעשה הבית סידר תפלתו, ישראל שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו הדין לא יקרא עליך תגר, לפיכך, ונתת לאיש כדרכיו אשר תדע את לבבו (מ"א ח, לט). אבל נכרי מחוסר אמנה, לפיכך אמר ואתה תשמע השמים וגו', ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי, בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו, כדי שלא יקרא עליך תגר. עכ"ל. וכ"כ בעלי התוספות בספר דעת זקנים. ע"ש.
]]>והנה מצינו לרבותינו שאמרו (ראה סנהדרין לז, א וראה בילקו"ש בראשית רמז קט"ו), וירח את ריח בגדיו, אל תקרי בגדיו, אלא בוגדיו וכונתם לומר, דאפילו בוגדים ורשעים שבישראל יש בהן ריח טוב של מעשים טובים.
]]>ידועים הם דברי הגר"א ז"ל מוילנא (מובא בספר דברי אליהו פר' תולדות בשם ספר קול רינה), שדקדק שמילת "הקל" הראשונה חסרה וי"ו, ופירש, שאם הקו'ל נעשה "קל" ויש רפיון וקול התורה איננו נשמע ברמה, אז ממילא ידי עשו קמים ח"ו, אבל אם קולו של יעקב נשמע בבתי כנסיות ובתי מדרשות, והוא קול חזק ומלא וא"ו, אז אין ידי עשו יכולים לעשות מאומה, ונשברים וכלים מאליהם.
]]>יעקב אבינו ע"ה הוא בחינת אמת, והוכתר בכתר האמת, כמו שנאמר (מיכה ז, כ), תתן אמת ליעקב, ויעקב אבינו הוא גם כנגד מדת תפארת וידוע שמדת תפארת קרויה אמת (ראה שער מאמרי רשב"י פרשת בראשית שמבאר באריכות איך מדת תפארת מכריעה בכל הספירות למעלה בראשן ובסופן ובאמצעיתן, ע"ש דברים נפלאים), כי מדת תפארת ממזגת בתוכה את שני הקוים ימין ושמאל, ועל כן נאמר (בראשית לג, יח), ויבא יעקב שלם.
]]>חזות קשה ראיתי בדעת זקנים מבעלי התוספות, שכתבו, ותכהין עיניו מראת, משום שאהב את עשו כי ציד בפיו, וכתיב (שמות כג, ח), כי השחד יעור. דבר אחר, כדי שיבוא יעקב ויטול את הברכות וכו', עכ"ל [ובאמת שהדברים הללו נכתבו בעוד מקומות, והובאו נמי בדברי רבינו בחיי ז"ל, ומקורם בב"ר סה ה-ז, וכ"ה בתנחומא סדר תולדות פ"ח, ברם הדברים קשים עד מאד להבין].
]]>אחר המאבק על הבארות של אברהם אבינו שסתמום פלשתים וחזר יצחר לחפור אותן, עוד נאבק יצחק אבינו ע"ה על הבארות החדשות שלו. מאבק אחר מאבק, ויצחק אבינו ע"ה לא נתייאש, עד שמצא מנוחה.
]]>לומדים מכאן דבר חשוב מאד, והוא, שיצחק אבינו ע"ה דאג לחפור אותם בארת ממש שחפרו בימי אברהם אביו. ולא עוד, אלא שגם קרא להם שמות כשמות אשר קרא להן אביו.
]]>