הדפסה
הבטחת הארץ לאברהם אבינו רק אחרי ההפרדות מן הרשעים

וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה, כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה: (יג, יד-טז)

ופירש"י ז"ל, אחרי הפרד לוט - כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו. (ולעיל שהיה לוט אצלו, וכתיב וירא ה' אל אברם, באותה שעה כשר היה וק"ל.), עכ"ל.

ורבינו מוהר"ח ן' עטאר ז"ל באוה"ח הקדוש, כתב שהי"ת היה יושב ומצפה אל הדבר, ותיכף ומיד שנפרד הרשע, דיבר עמו והראהו את הארץ, והוא מה שאמר לו "אשר אראך" וכמו שפירשוהו במקומו.

ורבנו עובדיה ספורנו ז"ל כתב, שלא אמר לו זה, בהיות לוט עמו, פן בכבודו יתימרו ויתגאו לוט ורועיו ויתאמצו לגזול. ע"כ.

ועל כל פנים נראה שיש קשר הדוק, בין פירוד הרשע מעל הצדיק, ובין הבטחת הארץ לנחלת עולם, ואפשר דהארץ המבורכת מכל ארצות תבל, אשר עיני ה' בה תמיד, ושם ציוה את הברכה וממנה משתלשלת הברכה ובאה לכל הארצות, ונתנה לעם הנבחר מכל העמים בירור אחר בירור.

והארץ הקדושה אין לה נחמה ואין לה שמחה אלא בבניה, וכמו שמעידים פסוקים רבים מדברי נביאנו ע"ה, וכן תקנו חכמים במטבע ברכת ברכות הנשואין, ובברכות שאחר ההפטרה, "משמח ציון בבניה". כי ציון דומה לאמא שלקחו ועקרו ממנה את בניה בכח הזרוע, והיא זועקת וממררת בבכי ודמעתה על לחיה, ולא תנוח ולא תשמח עד שישיבו לה את בניה.

והיא יושבת ומצפה לבניה שישובו אליה בכבודם והדרם כאשר כל רואיהם יעידון עליהם, כי שם ה' נקרא עליהם, ושומרים על צלם אלהים בו נבראו, בלא השפעות זרות אשר לא מאת ה' הם, ובלא שמץ מחוקות הגוים ותרבויותיהם, אשר מזה התורה מרחיקה אותנו, בציוויים חזקים, ויחודנו בזה שאנו שומרים על היותנו עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב, ואיננו לומדים ממדותיהם, ומעשיהם, וממנהגיהם, ומלבושיהם וכו'.

וזה שבא הכתוב להזהירנו כאן, ולומר לנו כי לא נתנה לאברהם אבינו ע"ה ההבטחה הגדולה של ארץ ישראל אלא עד אחרי הפרד לוט מעמו.