הדפסה
הנהגות דרך ארץ שנהג אברהם אבינו בבעת קניית מערת המכפלה

וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר, גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי, וַיַּעֲנוּ בְנֵי חֵת אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ, שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ, וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת, וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר, וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר: (כג, ג-ט)

ראינו בפסוקים כי אברהם אבינו השתחוה לפני בני חת, ולא זאת בלבד, אלא הוסיף ואמר, אם יש את נפשכם לקבור את מתי שמעוני ופגעו לי בעפרן וכו'.

וקשה, הלא בני חת אמרו כבר לאברהם, נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברנו וגו', ולמה אברהם צריך להשתחוות להם, ולהוסיף לבקש אם יש את נפשכם שמעוני ופגעו לי בעפרון, והלא התורה מציינת לנו (בראשית כג, י), ועפרון יושב בתוך בני חת, ומסתמא גם הוא היה בכלל האומרים במבחר קברינו וכו', ולכל הפחות, הדברים נאמרו גם על דעתו. כי הלא בני חת אמרו בפירוש, איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבור מתך. ועיין באוה"ח הקדוש שכנראה נרגש מזה, יע"ש בדב"ק.

ובדרך פשוטה נלע"ד, דהגם שבני חת אמרו לו כן, מכל מקום אינו מדת דרך ארץ, לבא וליטול את היפה והמשובח שיש להם. כי בני חת דברו עם אברהם בכבוד מופלג כראוי לנשיא אלהים, והנה גם אם היה אברהם מתרצה לדבריהם ויתנו לו חנם אחוזת קבר, מכל מקום אינו נאה ואינו יאה שיבקש הוא ליקח לעצמו חלקת אדמה מסויימת, אלא היה אומר להם תבחרו את הטוב בעינכם ותתנו לי.

אמנם אברהם הכיר ברוממות גדולת מערת המכפלה ששם נקברו אדם וחוה, כמו שאיתא בזוה"ק (ח"א קכז, א ואילך), ולכן עשה כל טצדקי כדי להשיג מערה זו, ופנה בלשון בקשה גדולה שיפגעו לו בעפרון, וגם שילם כסף מלא כדי שלא יערערו עליו, ויאמרו בחינם לקח, ולכן עשה בטכסיס, שהניחם שיאמרו לו מעצמם שהם נותנים לו חינם אין כסף חלקת קבר במקום שירצה, ואחר שאמרו כך, הוא שינה את טעמו ויאמר להם שברצונו לשלם, ושידלם להשיג לו בדוקא את שדה עפרון, ולא רצה מתנת חינם אלא אמר, בכסף מלא יתננה לי.

ועוד לימדה אותנו תורה דרך ארץ, ממעשה אבותינו, שלא יהיה האדם להוט אחר מתנת חנם, ותמיד יעדיף לקחת בכסף מלא, ויחיה בשלוה ונאמר (משלי טו, כז), ושונא מתנות יחיה. וידוע מאמר הרב מבריסק זלה"ה "הכי זול הוא לשלם".

וגם למדנו שאפילו שלא לקח אברהם את השדה בחנם כמו שאמרו לו, בכל זאת היה מודה להם ומכבדם, וישתחו אברהם לפני עם הארץ.