הדפסה
השפעת הרעב על האדם

וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב: (מז, יג)

הפסוק אומר שאין לחם מפני הרעב, וקשה, כי לכאורה הוא בהיפך, שהרעב כבד משום שאין לחם. וכבר נרגש מזה רבינו הקדוש בעל אוה"ח. וז"ל, פירוש ולצד כובד הרעב היו אוכלים דבר מופלא, וכילו הלחם. והלא לראות עינינו דאבה נפשנו בשני רעב שהיה במערב, שהיה אדם אחד אוכל שיעור מאכל עשרה בני אדם, ועודנו רעב בבטנו רח"ל. ע"כ.

וזכורני שזקן אחד (ר' משה אבוחצירא ז"ל משלומי), אמר לי, שבכל העולם סבלו חרפת רעב בתקופות שונות, אלא יש שהרעב הכה בבטנם, ויש שהכה אותם במוחם, ואלה שהכה אותם הרעב בבטן כשאכלו ושבעו, נשכח הרעב ואיננו. אבל אלה, שלקו במוחם, גם כי יאכלו וישבעו, לעולם נשארים רעבים, רח"ל. ישמע חכם וישכיל.