כתב רש"י ז"ל, בראשית, אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם (שמות יב, ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית משום (תהלים קיא, ו), כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם! שכבשתם ארצות שבעה גוים. הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא! הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו, עכ"ל.
]]>כתב הרמב"ן ז"ל (בסוף פירושו לפסוק), וז"ל, ויתכן שנתכוין בו ההריגה שיבנה העולם ממנו, כי חשב שלא יהיה לאביו זרע אחר עוד. גם פחד שלא יהיה עיקר בנינו של עולם מאחיו שנתקבלה מנחתו. עכ"ל.
]]>כתב הרב כלי יקר, יש סמך מכאן לדברי הרופאים שאומרים שקודם אכילה צריך האדם לעסוק באיזו מלאכה המחממת את בעליה (וראה בדברי הרמב"ם בריש פ"ד מהלכות דעות), כי זה עוזר לעיכול, וכמ"ש (תהלים קכח, ב), יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, וזה שאמר בעצבון תאכלנה כל ימי חייך, כי עצבון הוא לשון מלאכה וכו'.
]]>ובתרגום אונקלוס תרגם בזה"ל: הוא יהי דכיר לך מה דעבדת ליה מלקדמין, ואת תהי נטר ליה לסופא.
]]>כתב רבנו עובדיה ספורנו ז"ל, וז"ל, ראוי שישתדל האדם לישא אשה הוגנת לו, וראויה לידבק בו, גם שיצטרך לעזוב את אביו ואת אמו, כי לא יהיה דבוק אמיתי בבלתי דומים, אבל יהיה בדומים בלבד, כי אז יכונו לדעת אחד. עכ"ל.
]]>הנה הפסוק הזה הוא הקדמה מיוחדת, שיחד הי"ת מאמר מיוחד על ענין בריאת האשה, שיש לעשות עבור האדם, ונאמר בפסוק הזה שם הוי'ה ושם אלהים יחדיו. וצריכם להבין טעם ההקדמה הזאת, והרי היה מספיק במה שנאמר, ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם וגו' (בראשית ב, כא ואילך), שהפסוקים מתארים בפרטות את בריאת האשה, וא"כ מה צורך לנו בנתינת טעם לא טוב היות האדם לבדו וגו'.
]]>ורבותינו אמרו (יבמות סג, א וב"ר יז, ג), מאי דכתיב אעשה לו עזר כנגדו, זכה, עוזרתו! לא זכה, כנגדו!, ע"כ. נמצינו למדים דהכל תלוי במעשיו של האדם, אם הוא מתנהג כשורה ויש לו זכות, הרי אשתו תהא לעזר לו, ואם אין מעשיו מתוקנים חלילה, אשתו נגדו.
]]>